- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ע"מ 1318/13
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים |
1318-13
21.3.2013 |
|
בפני : הנשיא: אל"ם נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סרן רועי בן ארי |
: מועתז עלאא אלדין עלי חלביה עו"ד אכרם סמארה |
| החלטה | |
ערר התביעה הצבאית נגד החלטת בימ"ש קמא שלא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
למשיב מיוחסות חמש עבירות. שלוש הראשונות עוסקות במעשיו הנטענים של המשיב בהפרת סדר המונית שהתרחשה באזור אבו דיס ביום 25.2.13. נטען כי המשיב יידה אבנים ומספר בקבוקי תבערה לעבר כוחות צה"ל במקום, ואף הבעיר צמיגים שגולגלו לעבר הכוחות וחסמו את הכביש. כן מיוחסות למשיב שתי עבירות הקשורות להתנגדותו למעצרו, אשר הביאה לפגיעה במספר שוטרים.
בימ"ש קמא סבר כי יש לדחות את בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים, לנוכח פגם שנפל בראיות. השופט ציין כי בנוגע לשלוש העבירות הראשונות לא ניתן לזהות את האדם המופלל על ידי השוטרים כמשיב. שמו לא הוזכר, מלבד על ידי עד אחד, שעומד על נסיבות מעצרו בלבד ולא על כך שהמשיב ביצע עבירה. יתר העדים מתייחסים אמנם לעבירות שבוצעו על ידי חשוד, אך זאת מבלי למסור פרטים מזהים של המשיב. באשר לפרטי האישום האחרונים, סבר ביהמ"ש כי מדובר באלימות הדדית, שאין בכוחה להביא למעצר עד תום הליכים. על כן, הורה ביהמ"ש על שחרור בתנאים מגבילים.
התביעה הצבאית סברה כי שגה בימ"ש קמא בהחלטתו זו. לטעמה, גם אם העדים אינם מזהים את המשיב בשמו, הרי שכולם מדברים על אותו חשוד, אשר זוהה שמית על ידי אחת מהשוטרים שעצרו אותו. התביעה סברה כי במצב דברים זה, כאשר נשמר קשר עין רציף עם המשיב, שהיה דומיננטי מאוד בהפגנה, היה על בימ"ש קמא לקבוע שקיימת תשתית ראייתית הולמת וכן עילת מעצר שחייבה להורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים.
הסנגור סמך את ידיו על החלטת בימ"ש קמא וטען לסתירות בין גרסאותיהם של השוטרים השונים. במצב דברים זה, סבר הסנגור כי אך בדין הורה ביהמ"ש על שחרור המשיב.
גרסתו של המשיב הינה כי לא השתתף בהפגנה, אלא צעד לתומו בכביש, כאשר שלושה שוטרים התנפלו עליו, דבר שהביא אותו להתגונן מפניהם.
לעומת זאת, מצויות בתיק החקירה עדויותיהם של מספר שוטרי מג"ב, המתארים אירוע של הפרת סדר בצומת אבו דיס, במסגרתו נזרקו בקבוקי תבערה ואבנים וגולגלו צמיגים בוערים לעבר הכוחות.
השוטר מוטי טייב מציין כי במהלך ההתפרעות הוחלט להעמיד מארב לשם תפיסת חלק מהמשתתפים. העד מוסר כי הבחין ב "בחור שהיה לבוש סווצ'ר אפור וג'ינס כהה שהוא דומיננטי, זורק בקת"בים, משליך אבנים ועושה תנועות ומכוון את שאר המתפרעים" . העד מציין כי זהו אותו אדם שבסופו של דבר נעצר, תוך שהוא השתולל ותקף. העד מציין כי עם אותו אדם נשמר קשר עין רציף, עד שנעשה ניסיון לעוצרו. לדברי העד, החשוד התנפל עליו והפיל אותו לרצפה, תוך הכאתו. אז החל בורח מהמקום, עד שנעצר על ידי השוטר משה קריא.
השוטר קריא מוסר גרסה דומה ומציין כי ביצע מרדף רגלי אחרי החשוד שנתפס על ידו לאחר כארבעים- חמישים מטר. עד זה מוסר את שם המשיב כמי שנעצר. העד מזהה עוד את המשיב כמי שזרק אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון והיה דומיננטי מאוד. העד מוסר תיאור זהה לזה שנמסר על ידי מוטי טייב של בגדי החשוד.
בידי התביעה מצויות שתי עדויות נוספות של שוטרים, אשר אף הם מעידים על פעילותו ומעצרו של אותו חשוד ועל תקיפתם בעת המעצר. מלבד באשר לפרט מסוים הנוגע להשתלשלות המעצר, בנוגע אליו מסר העד יעקב אסרס פרט שונה במקצת, לא מצאתי סתירות בין דברי העדים, אשר עומדים כולם על מעשיו של החשוד טרם מעצרו ואף בעת מעצרו. כלל העדים מתייחסים לבגדי החשוד.
אין ספק כי ראוי היה שהחוקרים יעשו לאישור זהותו של החשוד אל מול כל אחד ואחד מהשוטרים שהעידו. עם זאת, מעיון בראיות ברור כי כלל העדים מתייחסים לאירוע אחד, במהלכו נעצר חשוד אחד, אשר פרטי לבושו נמסרו באופן אחיד על ידי כלל השוטרים ואף תואמים את התיעוד הקיים בתיק. אותו עצור זוהה על ידי אחד מהשוטרים המעורבים כמשיב בשמו. שוטר זה מעיד כי המשיב פעל כמתואר בכתב האישום. המשיב אף הוא קשר עצמו לאירוע כשהודה כי נקט באלימות פיזית נגד השוטרים, אם כי מתוך התגוננות.
בנסיבות אלה, איני תמים דעים עם בימ"ש קמא באשר לספקות שנותרו לשיטתו בדבר זיהויו של המשיב כמי שביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לדעתי די בראיות הקיימות לבסס את האשמה בשלב זה של ההליך.
למותר לציין, כי מעשיו האלימים של המשיב מקימים עילת מסוכנות ברורה, כזו אשר לא ניתן לאיינה בחלופת מעצר כלשהי.
אדגיש עוד, כי בהנחה שגרסת השוטרים נכונה והמשיב התנגד למעצרו, הרי שאיננו עוסקים כלל בסיטואציה של "אלימות הדדית" , אלא במעשה חמור ביותר של חשוד המתנגד למעצר חוקי תוך הפעלת אלימות קשה נגד השוטרים. גם בעובדה זו יש כדי להצדיק מעצר עד תום ההליכים.
לנוכח האמור, אין לי אלא לקבל את ערר התביעה הצבאית ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
ניתנה היום, 21 במרץ 2013, י' בניסן התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
נשיא
רמ"שית: שירה גביזון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
